שיתוף פעולה בטחוני בין קצינים מאוריטנים עם קצינים ישראלים, בתיווך איחוד האמירויות

מקורות מקומיים במאוריטניה, שביקשו אנונימיות, דיווחו כי כמה גורמי ביטחון, כולל יועצו של ראש מנגנון הביטחון, מוכתאר פוליד, נפגשו עם קציני מודיעין בישות הזמנית וקיימו שיחות חשאיות.

למעשה, מאוריטניה הייתה המדינה הערבית השלישית שהכירה בישות הזמנית ב-1999, ומאז החלו יחסים דיפלומטיים. מאוריטניה הפכה לאחד מעמודי התווך הראשונים והחשובים של מדיניות ישראל באפריקה, והם החלו להשקיע בכל מגזרי הכלכלה. אבל היחסים הוקפאו ב-2009 כתגובה למלחמת עזה (2008-2009). למרות שארצות הברית והישות שמו את עיניהם על זה מאז תחילת הסכמי אברהם ב-2019, השלטונות במאוריטניה הכחישו כי היו פגישות או שיחות בנושא זה.

 במיוחד שהעם המאוריטני מעולם לא חש בנוח ביחסים דיפלומטיים ומסחריים, החלה מתיחות בין הממשלה לעם מתחילת פתיחת שתי השגרירויות, ואז הגיע מבצע "עופרת יצוקה" להקפאת היחסים לפני ניתוקם סופית, בשל ללחץ עממי הדוחה את ישראל.

 לאחר קרב סייף אל-קודס בשנת 2021, הפרלמנט המאוריטני אישר פה אחד החלטה הקוראת לבית הדין הפלילי הבינלאומי להעמיד לדין פקידים ישראלים על "רצח עם", והפרלמנט קרא למדינות ערב ולפרלמנטים ידידותיים לנקוט צעדים שיסייעו להגן על הפלסטינים. ההחלטה, בעלת ערך סמלי ואינה מחייבת את הממשלה, ניתנה לאחר שלושה ימים של צעדות תמיכה בפלסטינים, שאורגנו על ידי מפלגות פוליטיות וארגונים לא ממשלתיים, ונמשכו מסעות הגיוס לשיקום עזה. בנוסף לפטוואות של חוקרי דת מאוריטנים האוסרות על נורמליזציה עם הישות הישראלית הזמנית.

למרות הדחייה העממית הברורה והבולטת הזו, הישראלים אוהבים להציג את השפעתם במאוריטניה, במיוחד באותן עשר שנות יחסים דיפלומטיים, כחלופה לצרפת, בעלת בריתה לשעבר של מאוריטניה. בנוסף ליחסים מדיניים ודיפלומטיים ברמה גבוהה, הישראלים התפתחו בעסקים שונים, רפואה, חקלאות, תקשורת, מיצוי וחיפוש ליתיום. לאחר ניתוק היחסים עם הישות, המשיכה מאוריטניה לפתח את יחסיה עם איראן, אך מרבית הקשרים המסחריים והתעשייתיים עם חברות ישראליות עדיין קיימים. יוזמות דיפלומטיות לשיקום היחסים לא פסקו עד היום, לאור המאמצים הציבוריים של ארצות הברית, והמאמצים החשאיים של איחוד האמירויות, בנושא הנורמליזציה, במיוחד באפריקה.

במרץ 2023, מאמרים והצהרות ישראליות מצאו כי השיחות עם מאוריטניה היו מתקדמות יותר מאלו עם סומליה, ניז'ר ​​ואינדונזיה. אם נחזור למקורות, התקיימו פגישות עם קציני ביטחון בכירים, שמונו על ידי מנהל ביטחון הפנים של מאוריטני, סגן גנרל מסקר אולד סידי, באותו חודש. זה התרחש בביתו של שליט האמירויות, מוחמד בן זאיד אל נהיאן, ודיוויד מידן, המכונה "שר החוץ הראשי של נתניהו" והמתווך העיקרי של הנורמליזציה, היה בין קציני המודיעין הישראלים. הפגישה נערכה באמצעות מאמציו של מוחמד דחלאן, היועץ הנאמן של מוחמד בן זאיד.

על פי מידע, המשלחת המאוריטנית לא הסכימה לקיים פגישה במלון "אל דיאר מינה" באבו דאבי, במטרה להשאיר מרווח לאפשרות להכחיש ולהכפיש את הידיעה בפני דעת הקהל המאוריטנית. בפגישה זו ניסה הצד הישראלי להציג את איראן, רוסיה וסין כגורמים מרכזיים המונעים את יצירת משטר המתאים למטרות הישראלים והאמריקאים בצפון אפריקה.

ראוי לציין כי מאז 2009, האמירויות מנסים לשקם את היחסים בין מאוריטניה והישות , על ידי תשלום סיוע כספי מופקע, בשילוב עם ביזה של הישות באמצעות השקעותיה במשאבים הפנימיים של מדינה זו. כך קראו האליטות המאוריטניות הלאומניות והאנטי-נורמליזציה כחלק מהמאמצים של אבו דאבי להרוס את רוח הלחימה נגד הכיבוש ודחייתו בקרב הנוער הנלהב, על ידי הפיכת העם המאוריטני המוסלמי לתלות כלכלית, שתמיד מגן על המטרה הפלסטינית.